פסק-דין בתיק ת"ק 16941-11-11

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע לביטול ההתקשרות עם הנתבע לרכישת מערכת ישיבה סלונית.

בכתב התביעה טען התובע כי במהלך שנת 2011 התקשרו בהסכם לרכישת מערכת ישיבה סלונית בצורה של האות ר' לפי גודל של 170 ס"מ X  220 ס"מ. משסופקה מערכת הישיבה הסלונית התברר כי היא קטנה ב - 20 ס"מ מן ההזמנה. פניות חוזרות ונשנות לתיקון הליקוי והחלפת המוצר לא נענו עד כי התובע נדרש להגשת התביעה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון. ביום 13.3.12 ניתן פסק דין בהעדר.

לאחר אותו מועד הוגשה לי בקשה לביטול פסק הדין וביום 29.4.12 ניתנה החלטתי על פיה מצאתי, לפנים משורת הדין, שעה שלא נשמעו טיעוני הצדדים לגופם, להורות על ביטול פסק הדין כנגד הפקדת מלוא הסכום הפסוק.

הסכום שנקבע על ידי אכן הופקד ונקבע מועד נוסף לדיון ואולם גם לדיון זה לא התייצב הנתבע והוגשה לי בקשה, שנייה במספר, לביטול פסק הדין.

במסגרת הבקשה טען נציג הנתבע כי הנתבע עצמו נמצא במאסר, התנהלות העסק נעשית ע"י נציגו- מר ברכה, וכי ככל שתינתן אפשרות לנתבע להביע עמדתו, יוכל לשכנע את ביהמ"ש בדבר ההצדקה בדחיית התביעה לגופה.

גם הפעם, מצאתי לפנים משורת הדין, ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש ונקבע דיון בבקשה לביטול פסק דין, ואף לתיק עצמו, ככל שאדרש לכך ליום ה - 20.12.12.

בדיון לפני טען מר ברכה, בשם הנתבע, כי אכן נפלה טעות בדרך ייצור מערכת הישיבה הסלונית, שעה שחסרים אותם 20 ס"מ נטענים, ואולם לשיטתו לא מדובר בפגם מהותי אשר מצדיק ביטול ההתקשרות בין הצדדים, אלא שיש מקום לאפשר לנתבע לתקן או להחליף את המוצר. עוד נטען כי נעשתה פנייה לתובע לצורך הידברות ותיקון המוצר ואולם התובע סירב לפניות הנתבע.

לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני בתיק ביהמ"ש, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדון בתיק לגופו תוך ביטול פסק הדין שניתן בהעדר, ובאשר לתביעה לגופה הרי שדינה של זו להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן.

באשר לביטול פסק הדין, הגם המחדלים החוזרים מצד הנתבע, הרי משהתייצבו הצדדים לדיון קיים טעם של ממש כי ההכרעה בתיק תעשה לגופה של תביעה, ושלא תוך חסימת דרכו של הנתבע מלהעלות את טענותיו.

עם זאת, לאחר שניתנה לנתבע אפשרות להעלות טענותיו, מצאתי לקבל את טענות התובע בכל הנוגע לעתירתו לביטול ההתקשרות והשבת התמורה ששולמה על ידו, כמו גם פסיקתו של פיצוי (הגם חלקי).

השאלה המהותית הראשונה אליה אני נדרשת הינה האם חסרונם של אותם 20 ס"מ מהווה פגם מהותי במוצר.

אני מוצאת כי התשובה לכך היא חיובית. מכתב התביעה עלה במפורש כי במועד ההזמנה ביקשו התובע ואשתו לשים דגש מפורש לעניין גודל המוצר, וכי ראו בכך תנאי בלעדיו אין, להתקשרותם עם הנתבע.

מערכת ישיבה סלונית אשר אמורה להיות מותאמת למקום מגוריו של הרוכש, צריך שתסופק בהתאם להזמנה. 20 ס"מ הינם שינוי מהותי מגודל המוצר ואין מדובר בס"מ בודד לכיוון זה או אחר.

למעלה מכך, גם אילו היה נמצא כי גודלו של המוצר אינו מגיע כדי פגם מהותי, עדיין היה מקום לבחון את דרך התנהלות הנתבע, לאחר איתור הפגם.

ככל שהיה הנתבע פועל, לאחר פניית התובע, לתיקון המוצר, בתוך פרק זמן סביר, יכול וניתן היה להסתפק בכך.

רבים הם המקרים בהם מוצר, מיוצר או מסופק בניגוד להזמנה, זאת מחמת טעות שבתום לב. השאלה הניצבת בפני ביהמ"ש אינה אך שאלת קיומה של הטעות, אלא דרך התנהלות הצדדים לאחר שזו התגלתה.

מכתב התביעה עלה כי התובע חזר ופנה לחנות הנתבע בבקשות, פניות ותחינות להחלפת המוצר.

יש לזכור כי מדובר במוצר אשר נרכש במחצית הראשונה של שנת 2011. התביעה הוגשה רק בחודש נובמבר 2011.